בעבר, ישראלים שרצו להתגורר בקיבוץ, יכלו לעשות זאת אך ורק אם הם נולדו במקום או אם הם התקבלו אליו דרך ועדות הקבלה השונות. כך ידעו הקיבוצים לשמור על הצביון שלהם ולמנוע מצב שהוא ישתנה. ילדים לבני הקיבוץ יכלו להמשיך ולהתגורר במקום, בעוד שגורמים חיצוניים התקשו להתקבל אליו.
עם השנים, מסיבות חברתיות, כלכליות ואחרות, חלק גדול מהקיבוצים נפתחו בפני כל מי שרצה להתגורר בשטחם. היום כל מי שמעוניין לגור בקיבוץ, יכול לעשות זאת, בין אם זה בשטח עצמו ובין אם זה בהרחבות, קרי שכונות חדשות שנבנו במיוחד עבור מי שמגיע מבחוץ. חשוב לציין שיש הבדל בין השניים, שכן מי שמתקבל לקיבוץ, מקבל זכויות מסוימות ונושא גם בחובות, בעוד שמי שמתגורר בהרחבות, איננו בהכרח מקבל זכויות של בן קיבוץ. לקריאה אודות תשואות משכנתא הפוכה
כל מי שרוצה לגור בקיבוץ, יכול לפנות אל הבנק בשביל לקבל משכנתא לשם רכישת הבית. הבנקים מציעים מסלולים שונים עבור משכנתאות באופן כללי ובפרט עבור מי שמעוניין לרכוש בית בקיבוץ בגלל אופי הדיור במקום.
איך עושים את זה נכון?
בשביל לקבל משכנתא לרכישת בית בקיבוץ, מוטב להיעזר באנשי מקצוע, קרי יועצי משכנתא וגורמים אחרים שיכולים לעזור לנו לעמוד מול הבנק ולהציג את המסמכים השונים בשביל שנוכל להגיש את הבקשה שלנו כפי שאנחנו צריכים.
יש לקחת בחשבון שהתהליך עלול לקחת זמן, ולכן רצוי להגיע עם כל המסמכים הרלוונטיים, בשביל שלא יווצר מצב לפיו אנחנו מתחילים את התהליך מבלי להגיע לפתרון הרלוונטי עבורנו. חשוב גם לבדוק את המסלולים השונים, בשביל שיהיה אפשר לקבל משכנתא בתנאים הטובים ביותר, הן מבחינת ריביות והן מבחינת תנאי החזר. יש לקחת בחשבון גם כיצד זה מתבצע שיוך הדירה, שכן דירות בקיבוץ שייכות למקום ולא לדיירים שלהם. למידע נוסף בנושא משכנתא בקיבוצים