עמית והגר יושבים לקפה. על השולחן יש שני דברים: קפאין וסקרנות. עמית אומר “אני רוצה להיכנס למניות, אבל בלי להרגיש שאני צריך תואר בכלכלה, רישיון טיס, וידיד שעובד בבורסה”. הגר עונה “יאללה. נבנה לך מערכת הבנה פשוטה, הגיונית, ומספיק חכמה כדי שתשרוד גם ימים ירוקים במיוחד”.
המאמר הזה עושה בדיוק את זה: נותן תמונה מלאה וברורה של עולם המניות, מהבסיס ועד דברים שבדרך כלל שומרים לאנשים שכבר “בעניין”. בלי כבדות, עם חיוך, ועם מספיק עומק כדי שתסיים ותגיד: אוקיי, אני מבין מה קורה פה ומחליט להאזין לאתר מדברים השקעות.
פנס ראשון: מה זה בכלל מניה, ולמה שמישהו יתלהב מזה?
מניה היא חתיכה קטנה מבעלות על חברה. לא חתיכה שמזכה אותך במשרד עם נוף, אבל כן חתיכה כלכלית: אם החברה מצליחה, הערך שלה יכול לעלות, ואתה נהנה מזה. לפעמים יש גם דיבידנדים (חלוקת רווחים לבעלי מניות), שזה בונוס נחמד, כמו צ’יפס ליד ההמבורגר.
למה אנשים אוהבים מניות?
-
פוטנציאל צמיחה: חברות טובות נוטות לגדול לאורך זמן.
-
נזילות: אפשר לקנות ולמכור יחסית בקלות.
-
גיוון: אפשר לפזר השקעה על הרבה חברות וסקטורים.
-
שקיפות: יש דוחות, נתונים, חדשות, ומלא מידע (כן, לפעמים יותר מדי).
הטוויסט הקטן: מניות זזות. לפעמים הרבה. וזה לא אומר שהעולם נשרף; זה פשוט חלק מהמשחק.
“רגע, אז למה המחיר עולה ויורד כל כך?” 3 כוחות שמזיזים מניות
המחיר של מניה הוא בסוף “מחיר שוק”: מה הקונים מוכנים לשלם ומה המוכרים מוכנים לקבל. מאחורי זה יושבים כמה מנועים עיקריים:
1) תוצאות עסקיות וציפיות
לא רק מה החברה עשתה, אלא מה חשבו שהיא תעשה. לפעמים החברה מצוינת, אבל אם כולם ציפו למשהו עוד יותר מצוין – השוק “מתבאס” (במרכאות שמחות).
2) ריבית וכל מה שסביבה
כשהריבית משתנה, זה משפיע על:
-
עלות מימון לחברות
-
אלטרנטיבות השקעה (אג”ח, פיקדונות)
-
הערכות שווי (כן, גם אם זה נשמע אקדמי, זה פוגש אותך בכפתור “קנייה”)
3) סנטימנט וסיפורים
כן, גם סיפורים מזיזים שווקים. לפעמים “העתיד נראה מבטיח”, לפעמים “הכול הולך להשתנות”, לפעמים זה פשוט יום שבו כולם קמו על צד של טבלה באקסל.
עמית והגר עושים סדר: השקעה או הימור? ההבדל נמצא בתהליך
הימור הוא כשאין לך תהליך, אין לך פיזור, ואתה קונה משהו כי “מישהו אמר”. השקעה היא כשיש:
-
מטרה ברורה (למה הכסף פה?)
-
טווח זמן (מתי בערך תצטרך אותו?)
-
אסטרטגיה מסודרת (איך בוחרים? איך מפזרים?)
-
ניהול סיכון (מה עושים כשיש תנודתיות?)
הקטע המשמח: לא חייבים להיות גאונים כדי להשקיע. חייבים להיות עקביים.
טווח זמן: הטריק הכי לא סקסי שמנצח הכי הרבה פעמים
אם יש דבר אחד שעמית והגר מסכימים עליו מהר, זה שטווח זמן הוא כמו חגורת בטיחות: לא מרגישים אותה כשנוסעים חלק, אבל היא עושה את כל ההבדל כשיש מהמורות.
מה זה אומר בפועל?
-
כסף שצריך בקרוב: פחות מתאים לתנודתיות של מניות.
-
כסף לטווח ארוך (שנים): היכולת “לספוג רעש” עולה משמעותית.
טיפ פרקטי לשולחן הקפה: חלקו כסף ל”מחר”, “שנה”, “חמש שנים+”. רק החלק האחרון אמור להרגיש בנוח במניות באופן משמעותי (תלוי באדם, כמובן).
איך בוחרים מניות בלי לקרוא 400 עמודים של דוח כספי?
יש שתי גישות מרכזיות, ושתיהן לגיטימיות:
גישה 1: לבחור חברות ספציפיות
פה נכנסים כלים כמו:
-
הכנסות: החברה גדלה?
-
רווחיות: יש רווח, או שיש “סיפור” בדרך לרווח?
-
תזרים מזומנים: הכסף באמת נכנס, או רק נראה יפה על מצגת?
-
יתרון תחרותי: למה שיבחרו דווקא בהם גם עוד 5 שנים?
-
הנהלה: האם הם עקביים, ברורים, ומתנהלים חכם?
גישה 2: לא לבחור – לבחור “את השוק”
כן, זה קיים, וזה מה שעושה המון אנשים חכמים ומעשיים. במקום לבחור מניה אחת, קונים סל רחב (למשל דרך קרנות סל/ETF) שמפזר על הרבה חברות.
למה זה קסם?
-
פחות תלוי בחברה אחת
-
פחות זמן ניהול
-
יותר פיזור מובנה
והבדיחה הקטנה: לפעמים הדרך הכי חכמה להיראות מתוחכם היא לעשות משהו פשוט.
הגר שואלת שאלה שמצילה חשבונות בנק: “איך מפזרים נכון?”
פיזור זה לא לקנות 12 מניות “שכולן מאותו תחום”. זה כמו להגיד “אני אוכל מגוון” ואז להזמין 4 סוגי פיצה.
פיזור טוב עושה כמה דברים:
-
בין סקטורים: טכנולוגיה, פיננסים, תעשייה, בריאות, צריכה וכו’
-
בין מדינות/אזורים: כי העולם גדול ומעניין
-
בין סגנונות: צמיחה מול ערך, חברות גדולות מול קטנות
-
בין נכסים: לא רק מניות (תלוי מטרה וסיכון)
רשימת בדיקה קצרה לפיזור שפוי:
-
האם אני תלוי בענף אחד?
-
האם אני תלוי במדינה אחת?
-
האם יש לי השקעה אחת שמרגישה “גדולה מדי”?
-
האם אני מבין מה יש לי, בשפה של בן אדם?
השווי ההוגן: “כמה המניה שווה באמת?” (ספוילר: אין מספר אחד)
השווי הוא הערכה. המחיר הוא עובדה רגעית בשוק.
כמה דרכים להסתכל על שווי, בלי להתלכלך יותר מדי:
-
מכפיל רווח (P/E): כמה משלמים על כל יחידת רווח
-
מכפיל מכירות (P/S): שימושי כשחברות עדיין בונות רווחיות
-
צמיחה מול מחיר (PEG): ניסיון לשקלל קצב צמיחה
-
תזרים מזומנים: מי שאוהב להבין מה “נכנס לקופה”
עמית מסכם את זה יפה דרך mynumberz השקעות: “אני לא צריך לדעת את המספר המדויק. אני צריך להבין אם המחיר מרגיש הגיוני יחסית למה שהחברה עושה והולכת לעשות”.
הפסיכולוגיה: למה אנחנו עושים טעויות דווקא כשאנחנו הכי בטוחים בעצמנו?
השקעות זה לא רק מספרים. זה גם מוח אנושי עם נטייה להציץ באפליקציה 17 פעמים ביום “רק כדי לוודא שהכול בסדר”.
טעויות נפוצות, בקטע חביב ומתקן:
-
לרדוף אחרי מה שעלה: כי “כולם שם”
-
להיבהל מרעש קצר טווח: כאילו כל יום הוא פרק סיום עונה
-
לשים יותר מדי על רעיון אחד: כי הוא נשמע מעולה בקבוצה של חברים
-
לשנות תוכנית כל שבוע: כי תמיד יש “דבר חדש”
הפתרון המהיר:
-
לקבוע כללים מראש
-
להשקיע באופן מדורג (למשל קנייה חודשית קבועה)
-
לבדוק תיק בתדירות נורמלית, לא כמו שעון דופק
5 מספרים שעמית והגר אוהבים לפני שהם נוגעים במניה
בלי להיות כבדים, יש כמה מדדים שנותנים תחושה אם חברה “מסודרת”:
-
צמיחת הכנסות לאורך כמה שנים
-
שולי רווח (גולמי/תפעולי/נקי) והאם הם יציבים
-
חוב ביחס ליכולת החזר
-
תזרים מזומנים חופשי (FCF) לאורך זמן
-
תשואה על ההון (ROE) או על נכסים (ROA), בהקשר המתאים לענף
זה לא “ציון סופי”, זה רמזים. כמו להריח אבטיח לפני שקונים.
רגע, ומה עם דיבידנדים? כסף שמגיע אליך בלי לעשות כלום?
דיבידנד הוא חלוקה לבעלי המניות. זה יכול להיות נחמד במיוחד לאנשים שאוהבים:
-
תזרים קבוע יחסית
-
תחושה שההשקעה “מייצרת משהו”
-
משמעת ניהולית של חברות שמחלקות לאורך זמן
אבל חשוב לזכור:
-
דיבידנד לא “מתנה”. הוא יוצא מהחברה ומשפיע על המחיר בהתאם.
-
לפעמים עדיף לחברה להשקיע בעצמה מאשר לחלק.
המפתח: להבין למה אתם רוצים דיבידנד, ולא רק כי זה נשמע כמו קופון.
שאלות ותשובות (כי ברור שגם לכם יש את השאלות האלה)
שאלה: כמה כסף צריך כדי להתחיל להשקיע במניות? תשובה: היום אפשר להתחיל גם בסכומים לא גדולים, במיוחד דרך מוצרים מפוזרים. העיקר הוא עקביות ותהליך, לא “מכה אחת גדולה”.
שאלה: עדיף לבחור מניות לבד או ללכת על מדדים/קרנות סל? תשובה: אם אתם רוצים פשטות, פיזור וזמן פנוי – מדדים הם פתרון נהדר. אם יש לכם עניין אמיתי בללמוד ולנתח – אפשר לשלב גם מניות ספציפיות במידה.
שאלה: כל כמה זמן צריך לעשות שינויים בתיק? תשובה: לרוב, פחות זה יותר. בדיקה תקופתית וריבאלנס (איזון מחדש) כשצריך, במקום “לשחק” כל הזמן.
שאלה: מה ההבדל בין השקעה לטווח קצר ולטווח ארוך במניות? תשובה: טווח קצר מושפע יותר מרעש, חדשות וסנטימנט. טווח ארוך נשען יותר על התקדמות עסקית וצמיחה מצטברת.
שאלה: איך יודעים אם מניה “יקרה”? תשובה: משווים למה שהחברה מייצרת (רווח/מכירות/תזרים), לקצב הצמיחה, ולחברות דומות בענף. אין תשובה אחת, יש מסגרת חשיבה.
שאלה: כדאי להשקיע הכל בפעם אחת או בהדרגה? תשובה: הרבה אנשים אוהבים הדרגה כי זה מפחית לחץ פסיכולוגי ומחליק תנודתיות. זה גם עוזר לא לעשות “טיימינג” בכוח.
שאלה: מה הדבר הכי חשוב למתחילים? תשובה: להבין את מטרת הכסף, לפזר, ולהיצמד לתוכנית גם כשמשעמם. במיוחד כשמשעמם.
התרגיל של עמית והגר: תוכנית פשוטה ב-7 צעדים (שעובדת כי היא לא מתחכמת)
-
מגדירים מטרה: למה הכסף מושקע?
-
מגדירים טווח זמן: מתי צריך אותו בערך?
-
בוחרים רמת סיכון שמתאימה לאופי שלכם
-
מחליטים על פיזור בסיסי (רוחב לפני תחכום)
-
בוחרים מכשירים: מדדים/קרנות סל + אולי תבלינים של מניות בודדות
-
קובעים תדירות השקעה: למשל חודשי, בלי דרמה
-
קובעים כלל זהב: לא משנים אסטרטגיה בגלל רעש
הקטע היפה: תוכנית פשוטה היא לא “פחות מקצועית”. היא פשוט יותר ניתנת ליישום, ולכן יותר חזקה.
איך לא ליפול על “מידע” שמרגיש חכם אבל לא עוזר?
יש אינסוף תוכן. חלקו מצוין, חלקו גורם לך להרגיש שאתה צריך לעשות פעולה עכשיו. עמית והגר מעדיפים פילטרים כאלה:
-
האם זה מסביר גם את הסיכונים בצורה רגועה?
-
האם יש מספרים/הקשר, או רק סיסמאות?
-
האם זה מעודד חשיבה לטווח ארוך?
-
האם זה דוחף לתגובה מיידית, או לבניית תהליך?
השקעות טובות נראות בדרך כלל די משעממות ביום-יום. וזה מחמאה.
סיכום שמחזיק גם ביום עמוס
עולם המניות הוא לא קסם ולא כאוס. הוא שילוב של עסקים אמיתיים, ציפיות של אנשים, ורעש תקופתי שמגיע עם האפליקציה. כשעמית והגר מסתכלים על זה נכון, הם לא מחפשים “המניה המושלמת”, אלא מערכת החלטות טובה: מטרה ברורה, טווח זמן מתאים, פיזור חכם, וכללים שמחזיקים לאורך זמן.
אם תיקחו משהו אחד מהמאמר הזה, שייקח את המקום הראשון: השקעות מנצחות הן פחות “לנחש נכון” ויותר “להתנהל נכון”. וזה לגמרי משהו שאפשר לעשות בצורה פשוטה, קלילה, ואפילו ליהנות מהדרך.