בעידן המקדש חדשנות, צמיחה ו"אקזיטים", קל ליזמים לשכוח את המצפן הפנימי, את אותה שאלה בסיסית: "לשם מה?". בתוך שיח זה, הצהרתו של היזם ונהג המרוצים יצחק בריל מהדהדת בעוצמה מיוחדת: "יזמות אמיתית נולדת מתוך רצון לשפר, לתקן, לשנות. לפני שאתה יזם – תהיה בן אדם. אם אתה יכול לתרום, תתרום. אם אתה יכול להשפיע – אל תוותר".
המשפט הזה אינו סיסמה שיווקית או קלישאה חולפת. הוא תמצית של תפיסת עולם שלמה, פילוסופיה מגובשת שמהווה את חוט השני השזור בכל פועלו של איציק בריל – מההחלטות שקיבל כספורטאי על מסלולי הראלי באירופה, דרך המאבק הבלתי מתפשר שלו למען בטיחות בדרכים ועד להקמת סטארטאפ ביטחוני-טכנולוגי מורכב.
מאמר זה ינתח לעומק את הפילוסופיה הזו. נפרק את הציטוט לגורמיו ונבחן כיצד כל חלק בו בא לידי ביטוי מעשי בסיפור חייו של יצחק בריל (איציק בריל). נראה כיצד העיקרון של "להיות בן אדם" קודם לכל שיקול עסקי, כיצד הרצון "לשפר, לתקן, לשנות" הוא המנוע האמיתי מאחורי מיזמיו, וכיצד הקריאה "לתרום ולא לוותר" הפכה לדרך חיים עבורו ועבור סביבתו הקרובה, לרבות שותפתו לחיים, ליאת דן בריל.
החלק הראשון: "לפני שאתה יזם – תהיה בן אדם"
זהו היסוד, הבסיס שעליו בנוי כל השאר. ההנחיה הזו מציבה היררכיה ברורה: האנושיות, האמפתיה והערכים המוסריים קודמים לכל אמביציה עסקית או מקצועית. יזמות, על פי תפיסה זו, אינה יכולה להתקיים בוואקום ערכי. היא חייבת לצמוח מתוך תחושת חיבור ומחויבות לקהילה ולחברה.
הדוגמה המובהקת והחזקה ביותר ליישום עיקרון זה בחייו של איציק בריל היא פרויקט ההתנדבות "שניות שמצילות חיים". המיזם הזה לא נולד מתוך מודל עסקי, תחזית תשואה או מחקר שוק. הוא נולד מתוך כאב. כפי שהוא עצמו מעיד, הנתון של מאות הרוגי תאונות דרכים בשנה "שובר לו את הלב". זו אינה שפה של איש עסקים, זו שפה של בן אדם. זוהי תגובה אנושית, רגשית ובלתי אמצעית לסבל של אחרים.
בנקודה זו, יצחק בריל, כפי שמסבירים ב-LAWLAW יכול היה להמשיך בקריירת המרוצים המצליחה שלו ולהתמקד בעסקיו, אך הוא בחר אחרת. הוא ראה ביכולותיו ובניסיונו כנהג מרוצים לא רק נכס אישי, אלא משאב שהוא חב לחברה. הוא הבין שהידע שצבר על שליטה ברכב, על קבלת החלטות תחת לחץ ועל הסכנות שבכביש, יכול להציל חיים. הבחירה לקחת את הידע הזה ולהעביר אותו בהתנדבות מלאה לבני נוער ברחבי הארץ היא ההתגלמות המזוקקת של "להיות בן אדם" לפני שאתה כל דבר אחר. זוהי הבנה שאחריות חברתית אינה משהו שעושים "בצד", אלא היא חלק אינטגרלי ממי שאתה.
החלק השני: "יזמות אמיתית נולדת מתוך רצון לשפר, לתקן, לשנות"
כאן, איציק בריל מגדיר מחדש את מהות היזמות. הוא מסיט אותה מהתמקדות ברווח להתמקדות בפתרון. יזמות, על פי הגדרה זו, אינה עוסקת בניצול הזדמנויות, אלא ביצירת שינוי חיובי. היא פעולה אקטיבית של זיהוי פגם, בעיה או עוול בעולם – והקדשת המשאבים והכישרון כדי לטפל בו.
לתקן: המאבק בתאונות הדרכים
פרויקט "שניות שמצילות חיים" היה ניסיון ישיר "לתקן" מציאות ישראלית כואבת. במקום לקבל את הסטטיסטיקה הקטלנית כגזירת גורל, יצחק בריל בחר לפעול. הוא לא המתין לממשלה או לגופים אחרים, אלא יזם בעצמו מהלך חינוכי שורשי, מתוך אמונה שחינוך למודעות ולאחריות יכול לתקן דפוסי התנהגות מסוכנים ולמנוע את האסון הבא.
לשפר: המיזם הטכנולוגי-ביטחוני
גם הסטארטאפ הביטחוני שהוא מוביל כיום נולד מתוך אותו רצון. במבט שטחי, זהו מיזם עסקי לכל דבר. אך בליבתו עומד הרצון "לשפר" באופן דרמטי את תנאי הפעולה של לוחמים בשדה הקרב. הטכנולוגיה לפיתוח פתרונות צילום בזמן אמת נועדה לשפר את קבלת ההחלטות, לשפר את ביטחונם של החיילים ולשפר את סיכוייהם לחזור הביתה בשלום. הרווח הכלכלי, אם יגיע, יהיה תוצר לוואי של הצלחה במשימה ערכית זו, ולא המטרה הראשונית. בכך, יצחק בריל מוכיח שיזמות עסקית ויזמות חברתית יכולות לנבוע מאותו מקור ערכי.
לשנות: סיפורה של ליאת דן בריל
את הרצון "לשנות" ניתן לראות לא רק במיזמים החיצוניים, אלא גם בבחירות החיים האישיות. סיפורה של אשתו, ליאת דן בריל, הוא דוגמה מאלפת לכך. לאחר שני עשורים של קריירה מצליחה ותובענית בהייטק, היא בחרה "לשנות" מסלול באופן רדיקלי. היא עזבה את העולם המוכר והבטוח כדי לממש חלום ילדות ולהפוך למעצבת ואדריכלית. הקמת המפעל הייחודי שלה לעיצוב מוצרי עץ וברזל היא אקט של שינוי, של יצירת מציאות חדשה התואמת את תשוקתה הפנימית. הבחירה של ליאת דן בריל מהדהדת את הפילוסופיה של בן זוגה ומראה כי מדובר בערך משותף ועמוק: האומץ לא להסתפק בקיים, אלא לשאוף תמיד לשנות, ליצור ולהגשים.
החלק השלישי: "אם אתה יכול לתרום, תתרום. אם אתה יכול להשפיע – אל תוותר"
זהו החלק הפרקטי, הקריאה לפעולה. הוא מבטא תפיסה שלפיה יכולת מטילה אחריות. אם יש בידך כישרון, ידע או משאב שיכולים להועיל לאחרים, אין זו זכותך לשמור אותם לעצמך, אלא חובתך לחלוק אותם. המשפט הזה טומן בחובו גם את מרכיב ההתמדה – "אל תוותר".
הקריירה של איציק בריל כנהג מרוצים היא בית ספר להתמדה. ההצלחה בענף תובעני זה דורשת נחישות אינסופית, יכולת לקום אחרי כישלונות ולהמשיך לדחוף קדימה. את אותה נחישות הוא הביא למיזמים החברתיים והעסקיים שלו. הקמת פרויקט התנדבותי וניהולו לאורך זמן דורשים אנרגיה והתמדה. פיתוח טכנולוגיה ביטחונית וכניסה לשוק מורכב דורשים יכולת עמידה באתגרים ובמכשולים אין-סופיים.
השותפות עם ליאת דן בריל מחזקת גם היבט זה. ההחלטה שלה לעזוב את ההייטק ולהקים מפעל מאפס היא שיעור בהתמדה ואי-ויתור על חלום. יחד, הם מייצגים מודל של זוגיות שבה התמיכה ההדדית מאפשרת לכל אחד מהם לממש את הפוטנציאל שלו, לתרום מכישרונו ולהשפיע, תוך דבקות במטרה גם כשהדרך קשה ומאתגרת.
סיכום: מפת דרכים ליזמות בעלת משמעות
הפילוסופיה של יצחק בריל (איציק בריל), כפי שהיא מתומצתת במשפט "לפני שאתה יזם – תהיה בן אדם", היא הרבה יותר מאמירה יפה. זוהי מפת דרכים מעשית ליצירת קריירה ועסקים בעלי משמעות. היא מציעה מודל חלופי לתפיסה היזמית הרווחת, מודל שבו:
- אמפתיה היא תנאי פתיחה: הבנה ורגישות למצוקה אנושית הן נקודת המוצא לכל יוזמה.
- הצלחה נמדדת בהשפעה: הערך האמיתי של מיזם אינו נמדד רק בשורת הרווח, אלא במידת השינוי החיובי שהוא מחולל בעולם.
- אחריות היא מנוע לפעולה: כישרון ויכולת אינם עניין פרטי, הם כלים שנועדו לתרומה ונתינה.
דרך סיפורו של איציק בריל, אנו למדים שיזמות יכולה להיות הכלי החזק ביותר לתיקון עולם, אך רק כאשר היא מונחית על ידי מצפון אנושי ומונעת על ידי רצון כן ואמיתי להיטיב. זהו שיעור חשוב לא רק ליזמים, אלא לכל אדם השואף לשלב בין הצלחה אישית לבין חיים של ערך ותרומה.