סוד הברכות של יצחק בפנימיות התורה
"ויתן-לך האלקים מטל השמים ומשמני הארץ ורב דגן ותירש". רש"י בפרושו על פסוק הזה אומר: "מהו האלקים, בדין, אם ראוי לך יתן לך, ואם לאו לא יתן לך, אבל לעשו אמר משמני הארץ יהיה מושבך, בין צדיק בין רשע יתן לך". מכאן הוא הפתח להבנה עמוקה של יחסים בין יצחק ועשו. הרי זוהי הברכה שיצחק אבינו רצה לברך את עשו.
לביאורים נוספים בחכמת הסוד כנסו לאתר הזה
נשאלת השאלה מה היה קורה אילו יצחק היה מברך את עשו בברכה "ויתן לך האלקים"? לפי פרושו של רש"י ברור שאילו עשו היה מקבל את הברכה הזאת לא היה עומד בה ולא היה מתקיים, מפני שהיה רשע. אם כן הכוונה של יצחק לברך את עשו בברכה הזאת גורמת לנו לחשוד שיצחק רצה להמית את בנו. ודווקא כדי שאנו לא נחשוד ביצחק בא הכתוב והודיענו "ויאהב יצחק את עשו". לכן בודאי לא רצה להמית את בנו אלא רצה לתקן אותו. וכאשר התגלה ליצחק שיעקב לקח את ברכתו נאמר: "ויחרד יצחק חרדה גדולה עד מאוד" מפני שהבין אז בודאות שאי אפשר לתקן את עשו, ואילו היה מברך אותו היה ממית אותו. וכאשר יצחק ברך את עשו עצמו כבר לא אמר לו "ויתן לך האלקים" אלא "בין צדיק בין רשע יתן לך".
ומצד אחר בגלל שרבקה סכנה את חייו של יעקב ושלחה אותו לקבל ברכה במרמה כדי להציל את בנה את עשו, היינו חושדים בה שלא אהבה את יעקב, לכן בא הכתוב להודיענו: "ורבקה אהבת את יעקב"
עניין מכירת הבכורה בדרך פנימיות התורה
ידוע שעשו מכר ליעקב את הבכורה וכך הוא אמר: "הנה אנכי הולך למות ולמה-זה לי בכרה." פשט של מלים הללו אינו ברור ועל זה יש לומר, שבכורה היא זכות של בן הבכור לקבל פי שנים משאר הבנים. ועל זה עשו רמז כאשר אמר: "הלעיטני נא מן האדם האדם הזה", נאמר כאן פעמים מלה "האדם" והדבר רומז על מכירת הבכורה, ועל אי קבלה של הברכה.
בקשתו של יעקב אבינו לפי שיעורי קבלת אשלג
אם כן מה ביקש יעקב לקבל פי שנים מעשו? והתשובה טמונה בתוך אותיות של מלה "בכרה", דהיינו הן אותיות של מלה "ברכה", כלומר יעקב רצה לקבל שתי ברכות מיצחק אביו, דהיינו פי שנים מעשו, ברכה אחת כנגד עולם הזה וברכה שניה כנגד עולם הבא. ועל זה אמר עשו שאינו צריך בכורה, דהיינו שתי ברכות, מפני שהולך למות ולא יזכה לעולם הבא, על כן מספיק לו ברכה אחת כנגד עולם הזה. והנה כתוב אומר בגנאי: "ויאכל וישת ויקם וילך ויבז עשו את-הבכרה." וכאן אות ו' מופיעה ה' פעמים וזה רמז על אותיות ו-ה, שהן אותיות אחרונות של שם ד' אותיות, והן מרמזות על תיקון ועבודה שמוטלת על בני אדם בעולם הזה כדי לזכות לייחוד שם הוי"ה וקבלת חכמה שנסתרת באותיות י-ה בעולם הבא.
נזיד העדשים עפ"י הזוהר הקדוש
אם כן עשו בעט בעבודה של עולם הזה וויתר על עולם הבא, לכן אכל נזיד עדשים, שלפי צורתם העגול מרמזים על עולם הטבע שמפריד בינינו לבין עולם אצילות, דהיינו אלקות. ולפיכך יעקב קיבל שתי ברכות אחת כאשר הביא אוכל ליצחק והיא כנגד עולם הזה והשניה לפני שהלך ללבן והיא כנגד עולם הבא. ועשו קיבל ברכה רק כנגד עולם הזה שלא מקשרת את חייו עם הקב"ה ולא דורשת ממנו מעשים טובים. אם כן נשאלת השאלה למה עשו כל כך כעס על יעקב ורצה להרגו? מפני שיעקב קיבל ברכה כנגד עולם הזה, כי ללא ברכה הזאת, שהיא כנגד מדת הדין, יעקב לא היה יכול לזכות לברכה שנייה, כי רק מי שמוכן לטרוח בעולם הזה למען הש"י ולעמוד במידת הדין, דהיינו לקבל כל הייסורים באהבה, יכול לזכות לעולם הבא. ומה טעם לתת ברכה, שהיא כנגד עבודת השם בעולם הזה לאדם שממילא לא מתכוון לעלות לעולם הבא?
וכאן עלינו לדעת: למה בכור מקבל ירושה פי שנים משאר הבנים? מכיוון שבכור כנגד ספירת הכתר ובה נפגשים אור ישר ואור חוזר ומתגלה קומה שלמה של האור. ואילו בשאר הספירות המפגש הזה בין אור ישר ואור חוזר, לא מגלה קומה שלמה של האור, בגלל שכתר מסתתר מאחרי החכמה, וכך בכל הספירות.
