עסקה של השכרת דירה נראית לרבים מאתנו כעסקה פשוטה שאינה מחייבת פנייה אל עורך דין לצורך ניסוח חוזה. רבים פשוט שולפים חוזה שכירות סטנדרטי מאתר אינטרנט כלשהו והם רגועים כי הכול יתנהל היטב. אך מה עושים אם בכל זאת קורה והשוכר לא מוכן לפנות את הבית במועד הנקוב? מה אפשר לעשות מול סיטואציות של תביעות כספיות אשר אין להם מענה בחוזה השכירות השבלוני?
אז בדיוק לשם כך אנחנו כאן.
פינוי שוכר – איך אפשר לעשות את זה?
כאשר נגמר חוזה השכירות ואין בפני השוכר כל עילה להישאר להתגורר בדירה אך הוא בכל זאת מתעקש שלא לעזוב את המקום, רשאי המשכיר לפנות את השוכרים מדירתו ובכך להביא לסיום תקופת השכירות.
אך לפני שמבצעים פעולה כזו של פינוי מושכר, יש לשלוח לו מכתב מקדים בו יש לפרט את הדרישה לפינוי הדירה ואת הסיבות לדרישה זו. במידה והשוכר יבחר להתעלם מהמכתב והוא לא יגיב על הדרישה, או אז יכול המשכיר לעשות שני דברים.
- פינוי השוכר מהדירה – בחלק גדול מחוזי השכירות מופיע סעיף המכונה פינוי שוכר מדירתו. על פי סעיף זה רשאי המשכיר לעשות דין עצמי. הבעיה העיקרית היא שמדובר במעשה שהוא אינו חוקי בעליל. היות ועשיית דין עצמי כוללת ניתוק חשמל וניתוק מים. החלפת המנעול, הוצאת החפצים של השוכרים ותפיסה מחדש של חזקה על הדירה. חשוב לציין כי בית המשפט דן בחומרה רבה את אלו שנוהגים כך והוא עשוי לחייב את המשכיר שנהג כך בתשלומי פיצויים גבוהים.
- פנייה למשטרה – אופציה שנייה היא פנייה למשטרה אך זו לא ממש אופציה יעילה כי המשטרה לא באמת מתערבת בסכסוכים אזרחיים והיא לא תעשה דבר. אלא אם כן ישנה משטרה קהילתית הפועלת באזור.
- הדרך החוקית – פנייה אל בית המשפט – הדרך החוקית לפנות שוכר מדירת שכירות היא על ידי פנייה אל בית המשפט באמצעות עורך דין לגבייה. יש להגיש תביעה לצורך קבלת צו פינוי שוכר מדירה.
תביעה כזו שארכה בשנים עברו משך חודשים ארוכים או אפילו יותר אורכת כיום לכל היותר שישים יום.
