במהלך שנותיו הרבות כאיש מוכר בציבוריות הישראלית, לא היה אורי לופוליאנסקי כל כך הרבה באור הזרקורים. אף על פי שהוא היה ראש עיריית ירושלים, ואף על פי שהיה המייסד של ארגון יד שרה, מהארגונים החשובים והגדולים בישראל, הוא לא נחשב לדמות ציבורית אשר מחפשת את אור הזרקורים, לא בקרב קהילתו ולא בכלל.
אורי לופוליאנסקי נחשב לאחד הדמויות האהובות בירושלים, מקום מושבו ובכל בישראל, הן בזכות העובדה שהוא דמות צנועה, שקולה ומתונה, גם אם לעיתים דבריו או מעשיו אינם מקובלים על קבוצה מסוימת, עדיין הוא דואג להעביר את המסר בנעימים ובצורה יפה, לא מתלהמת ולא מתריסה. זאת בניגוד לאופי של לא מעט מאנשי הציבור הישראליים.
כמו כן, הוא נחשב לדמות אהובה בזכות ארגון יד שרה אותו הוא הקים. ארגון זה מספק לציבור הישראלי, יהודי וערבי, חילוני ודתי, את כל מה שהם צריכים בשביל ליהנות מציוד רפואי וטכנולוגיה מסייעת ברגעים הכי קשים שלהם. ניסיון העבר של אורי עצמו, כאב אשר היה זקוק לציוד רפואי עבור בנו כשלא יכול היה להשיג אותו, לימד אותו שיש צורך בהקמת ארגון שכזה אשר יסייע להורים וילדים בשעת משבר. כך היה ובשנות השבעים הוא הקים ארגון שכזה, אשר פעיל עד היום.
אף על פי שהארגון זכה להצלחה גדולה, ואורי עצמו זכה על כך לתשבוחות ופרסים רבים, כולל אות המתנדב, פרס יושב ראש הכנסת וכן הארגון קיבל את פרס ישראל בשנת 1994, הרי שאורי לופוליאנסקי נשאר דמות צנועה וכמעט לא מוכרת בכלל הציבור הישראלי. זאת בזמן שבירושלים הוא נחשב לדמות ידועה, הן בגלל פעילותו הרבה בעיר וכן בזכות העובדה שהוא כיהן במועצת העירייה החל משנת 1989.
גם כשהפך לראש עיר, הוא לא זכה לסיקור כמו שזכו ראשי העיר לפניו, בין אם זה טדי קולק או אהוד אולמרט. יש לציין, שהוא היה ראש עיר מאוד מיוחד, אשר למרות שהוא הגיע לתפקיד מטעם יהדות התורה, הרי שהוא במעשיו ובמילותיו לכל הקהלים בעיר, ופעל לטובת כלל האוכלוסייה הירושלמית.
